מטבח לילדים לפני - אחרי

לפני

שולחן כתיבה לפני ואחרי

 מוכן!
זה היה שיעור בשבילי. שיעור בו למדתי כמה, בעצם, אני לא יודעת כל כך הרבה על שיפוץ רהיטים.....
שייפתי, שייפתי, צבעתי, הסרתי צבע, שוב שייפתי, שוב צבעתי.
ציפיתי את פנים המגירות בנייר צבעוני:

הוספתי ידית בצורת פיה שקניתי לפני שנתיים בערך וידעתי שיום אחד אשמח שעשיתי זאת.
השולחן הוצב במקומו וזכה לצווחות שמחה של נטע. היה שווה!
היום כבר חזרה מבית הספר ומיד התיישבה להכין שיעורים. היא כל כך מתרגשת ומידי פעם חוזרת אליו ומשנה מיקום של פריט כלשהו.
בקרוב יצטרף אליו כסא (כרגע ממתין להדבקה מחדש אצל סבא אבישי) לאחר שיקבל שכבה רעננה של ורוד בזוקה

איסוף זבלה של אחרים ברחובות זה השחור החדש

אבישי ופנינה אמרו כבר מזמן :: יותר מתאים לי טנדר וסולם. מסכימה. טנדר באמת היה עוזר לי כי בשנים האחרונות אני במוד איסוף חפצים ברחובות. כן....קוראים לי ליאת ואני מלקטת חפצים שאחרים זורקים. פעם התביישתי אבל מאז שאיבדתי לבושה כמה מציאות שוות אני מתגברת.
נכון, אני עדיין מעדיפה לעשות זאת בחושך אבל אם אמצא מציאה שווה אעשה זאת גם לאור השמש. אולסו נכון, שכבר אין לי כאן אח עם ג'יפ שאני יכולה להזעיק אבל בעזרת אלון היקר או חברים טובים באמצע הדרך (תודה מוטי!) אני מסתדרת. פריטים קטנים אני מובילה בקורולה הנאמנה שלי.
השכונה שלנו היא מקום מעולה לאספנים כמוני. זאת שכונה ותיקה מאד שמתגוררים בה הרבה אנשים מבוגרים.  כך קורה שכחודש לאחר שהופיעה מודעת אבל על גדר אחד הבתים, מופיעה, בבוקר אחד, ערימת חפצים מחוצה לה. ערימת חפצים בדרך כלל משמחת אותי. אבל ערימות המופיעות לאחר מודעת אבל גורמות אצלי ללב נחמץ, במיוחד אם סביב הערימה מפוזרות תמונות ועוד סוגים של חתיכות חיים של מישהו. פורנוגרפיה.
בערימות כאלה אני לא נוגעת. פעם ראיתי מחוץ לאחד הבתים בשכונה ערימה כזאת כשבוע לאחר שנתלתה מודעת אבל. באמת שהיו שם דברים עם פוטנציאל אבל הרגשתי שאני לא יכולה להשתתף. הרגיש לי כמו חילול כבוד המת.
בכלל טיימינג זה דבר חשוב מאד בתחום. אני תמיד מקווה למצוא פריטים בשעות הערב. לא פעם נאלצתי בלב כואב, להותיר מאחור פריט חתיך כיון שהייתי בדרכי למכללה. פריטים שווים לא שורדים ברחובות עד הערב....
באמתחתי (=סככתנו) יש פריטים רבים הממתינים לליטוף של יד אוהבת. זמנו של כל פריט יגיע.
את השידה הזאת מצאתי מוטלת בצד הכביש חבולה ומבוישת.היא באה איתי הביתה ונותרה מצפה בסככה (=תיבת האוצר שלי) עד שיגיע זמנה. וזמנה הגיע.

 היעוד: מטבח משחק לשני חמודים (זיו וארז של שי ושרה)
הסרתי את המגירות, החלפתי את בסיס השידה (שהיה רקוב), חיברתי גב לכל האירוע

כלומר, נטע ואני חיברנו גב.

לא נגענו - היא באמת דפקה מסמרים לחיבור הגב ואף עשתה זאת כמו שצריך !

(אלון) הוספתי מדף, מחיצה ודלת לתנור (ואלון גם ) חתכתי פתח לכיור

 נותר:: לצבוע, לחבר ידית לתנור, להתקין ברז ולתפור וילון לתא התחתון. עידכון בהמשך.

פריט נוסף הממתין בסבלנות לטיפול הוא הצעיר ההורס הזה:

 הצעיר, להערכתי, לפחות בן 50. קיבלתי אותו תמורת הפריטים הללו:

קצת יקר לטעמי אבל אחרי שנטע אמרה לי " אמא, הוא כל כך יפה וכשנצבע אותו בתכלת הוא יהיה מושלם" לא יכולתי לסרב לעסקה.
הצעיר שויף באהבה, נצבע בפריימר וכעת מחכה בסבלנות של בן 50, רגוע, שיודע מה הוא שווה, לשתי שכבות צבע תכול על בסיס מים ושכבת לכה מט משי גם היא על בסיס מים.


שבת שלום לכם אהוביי
ליאת

פוסט בתמונות

פדיקור צבעוני לכבוד הקיץ

פסטיבל ציורי מדרכות ברמת השרון

גבר גבר - לדעתי היו לפחות 40 מעלות בתוך הכורסה אבל הוא עדיין חייך ונתן נשיקה לכל אחד ששם מטבע בכובע

עין פשחה - גן עדן עלי אדמות. נהנינו בטירוף

בריכה חדשה

שישי אחה"צ משפחתי ברגוע

שבת שלום ונשיקות

תיאטרון בובות לגן של נטע

לקראת סוף השנה החלטנו להכין מתנה לגן. תחמנו אזור קטן בכניסה לגן ויצרנו איזור הצגות ותיאטרון בובות. זה היה פרויקט משפחתי: אלון התקין בגן את המוט עליו תלינו את כל האירוע ושימש כקצין חישובים, נטע אחראית על הדבקת אפליקציות ואני על מכונת התפירה. הבסיס הוא מבד ערבי פשוט וחזק וכל השאר מלבד ומשאריות בדים. אחרי יום עבודה שלם זה מה שיצא:

לפני שהגעתי לגן, נטע סיפרה לילדים מה הכנו ושיתפה אותם בפרטי התהליך. היא היתה מאושרת ולאחר התליה ערכה סיורים מודרכים לגבי השימוש במוט העץ (החלון הרחב היה זקוק לתמיכה וגם קיבל אותה בצורת כיס מאורך ומוט עץ מייצב).
עד הפרויקט הבא.....
ליאת

הערב במטבח שלנו

יום במוזיאון

כן כן , לא טעות, יום אחרי יום......
היום היינו במוזיאון האדם והחי בפארק הלאומי ברמת גן. היה מושלם !
מזג אויר נהדר, חניה בקלות (בל נזלזל), חברה נעימה (תודה נל יקרה) ותרמוס קפה (באדיבות היקרה).
הפארק עצמו יכול לספק בילוי ליום שלם. מדשאות ענק, אגם ובו שפע ציפורי מים  (המון ברכיות וזוג ברבורים מלכותי שלא התקרב לשפת האגם כשאר 'עמך' הברווזים הפושטים חסרי הכבוד).
היה גם גן פרחים שממתין בשקט לאביב ופארק מוטורי אליו לא הספקנו להגיע מפאת חוסר זמן.
וכמובן, הסיבה לשמה התכנסנו: המוזיאון.

תערוכת יצירות מעיסת נייר של היוצרת הזאת. מהיפות שראיתי!

צב דו ראשי

הסיור עסק בצבעים בטבע - הסוואה או אזהרה וגם הגדולים למדו דבר או שניים
(ידעתם שמקור המושג "ראש כחול" בסוג מסוים של זיקית?  בעת החיזור ראשו
של הזכר הופך לכחול עז על מנת להרשים את הזיקיות)

שלד של סוס

פוחלץ של תנין. מותר לגעת!

חדר אינטראקטיבי עם טריקים המבוססים על עקרונות מדעיים שונים

פאקיר אמיץ שישב בגבורה על כסא מסמרים

צבה נהדרת

אין ספק שעוד נחזור לפארק.

לעוד ימים טובים כאלה!

ליאת