צדק חברתי או גלידה איטלקית

תכשיטנות למתחילים

היה ירוק בחניון ירוק

בתחילת החודש העמסנו חפצינו על פיג'ואנו (=הפיג'ו שלנו) וטיפסנו צפונה.

חנינו באתר קמפינג מקסים במושב בית הילל שעל גדות החצבאני.
פרשנו מחצלת, הקמנו אוהל (תזכורת לעצמי: בפעם הבאה לאוורר את האוהל לאחר השימוש) והתמקמנו.

למחרת יצאנו לרפטינג בירדן. משהו עדין שמתאים לגמדים בני 5. בסוף המסלול חיכתה גרוטאה מאובקת שהיתה פעם אוטובוס והחזירה את השטים למגרש החניה.
היה תענוג או כמו שסיכמה הגמדה:"בואו נחזור מחר אבל רק כדי לנסוע באוטובוס"
(אין תמונות שיוכיחו-אנחנו לא משלמים 45 ש"ח לתמונה)


בערב - טיול לאור עששיות בקלעת נמרוד

באמצע הסיור נטע ניגשת למדריכה ושואלת: "אפשר להביא את סבא וסבתא שלי לכאן?" (סבא וסבתא, יש תמורה לאגרה)

 למחרת רבצנו, הכנו ארוחות ביחד, קראנו, יצרנו והתקפלנו.


באהבה
ליאת

צאלים זה בסך הכל ארגז חול ענק ומגניב (ועוד כמה תמונות)

שבועות

חנוכיה מספלולים שאספנו

בהדסים

תחילת ינואר 2009. ההודעה המוקלטת שמגיעה לקו הטלפון הביתי שלנו מזמינה את החייל אלון שדה להתייצב בנקודה שנקבעה מראש כנקודת התאספות במקרה חירום. למחרת בבוקר המצוחצח יוצא לדרך. הוא נעדר מן הבית קרוב לחודש ימים. כידוע לכם, תודה לאל, חזר בריא ושלם.
את סיפורי "אבא שלי חייל", לעומת זאת, שמענו עוד חודשים רבים לאחר מכן.
מתישהו במהלך התקופה, העמסתי על האוטו סיר חמין אחד (ברור שתוצרת פנינה) ונטע אחת ונסענו לצאלים. בילינו שם כמה שעות של טעינת מצברים לכולנו.


"עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל"


נשיקות

קל"ב

היום פגשנו את איילת והילה בשביל התפוזים.
איילת היא חברה טובה עוד מימיי באינקובטור בערך והילה היא ביתה וחברתה של נטע בת גילה.
אצל השתיים הללו, כל פגישה היא הפתעה : דקה וחצי של חימום מנועים (כלומר, פרצוף "תזכירי לי מי את, לראובן בבית אני לא עונה"), ואז יום שלם של שקט (נזכרתי..... אהובתי חמדתי מארגז החול רק אל תגעי לי בכובע הבראץ שלי).
שביל התפוזים הוא מעין פארקון שעשועים מתוק ויפה. ממוקם בתוך פרדס הנמצא בפאתי קיבוץ גן שמואל. 
הבנות נהנו מאד מהמקום ואחת מחברתה של השניה ואנחנו נהננו מברברת ארוכה וטובה שלא באדיבות בזק/סלקום/פלאפון.

פתחנו את היום במכוניות חשמליות. רציתי להסביר איך משתמשים. אחרי מילה אחת ביקשו ממני לבדוק אם יש אורות אחוריים ודהרו להן...

בתור למגלשה הזאת:

שיכורות מאדי כלור

מנגרות וצובעות

אחחח... אין כמו שלולית כלור לצינון יום חם.....

סיימנו בארטיקים (50% מהלקוחות היו מרוצות)

ושלחנו את הבנות לבנות מסלול מכשולים 

כדי שנוכל לברבר עוד קצת הפעם על קפה

נפרדנו בגרון ניחר (איילת ואני) ובסטלת אדי כלור (הילה ונטע)

היה מ-ע-ו-ל-ה !

שבוע טוב!

פוסט ראשון

כבר הרבה זמן אני רוצה לעשות את זה.
שיחות הטלפון נעימות וטובות אבל לפעמים אני מרגישה שזה לא מספיק. כמעט תמיד צד אחד עייף והצד השני רענן.
יהיו כאן הגיגים, מחשבות ותמונות מחיי היומיום שלנו. מקווה שכולנו נהנה.

נתחיל אם כן......? אז מה היה לנו השנה?

פוני חדש (שבינתיים כבר הולך ועוזב אותנו



גמדה אחת בת רבע לחמש שסיימה גן טרום חובה במסיבת הישרדות



מיקי שמו מאחוריך

בתיה עוזיאל......eh......לא משנה......



טוב זה לא כל מה שהיה השנה. היה הרבה יותר. בהמשך.....
שבוע טוב
ליאת