אבישי ופנינה אמרו כבר מזמן :: יותר מתאים לי טנדר וסולם. מסכימה. טנדר באמת היה עוזר לי כי בשנים האחרונות אני במוד איסוף חפצים ברחובות. כן....קוראים לי ליאת ואני מלקטת חפצים שאחרים זורקים. פעם התביישתי אבל מאז שאיבדתי לבושה כמה מציאות שוות אני מתגברת.
נכון, אני עדיין מעדיפה לעשות זאת בחושך אבל אם אמצא מציאה שווה אעשה זאת גם לאור השמש. אולסו נכון, שכבר אין לי כאן אח עם ג'יפ שאני יכולה להזעיק אבל בעזרת אלון היקר או חברים טובים באמצע הדרך (תודה מוטי!) אני מסתדרת. פריטים קטנים אני מובילה בקורולה הנאמנה שלי.
השכונה שלנו היא מקום מעולה לאספנים כמוני. זאת שכונה ותיקה מאד שמתגוררים בה הרבה אנשים מבוגרים. כך קורה שכחודש לאחר שהופיעה מודעת אבל על גדר אחד הבתים, מופיעה, בבוקר אחד, ערימת חפצים מחוצה לה. ערימת חפצים בדרך כלל משמחת אותי. אבל ערימות המופיעות לאחר מודעת אבל גורמות אצלי ללב נחמץ, במיוחד אם סביב הערימה מפוזרות תמונות ועוד סוגים של חתיכות חיים של מישהו. פורנוגרפיה.
בערימות כאלה אני לא נוגעת. פעם ראיתי מחוץ לאחד הבתים בשכונה ערימה כזאת כשבוע לאחר שנתלתה מודעת אבל. באמת שהיו שם דברים עם פוטנציאל אבל הרגשתי שאני לא יכולה להשתתף. הרגיש לי כמו חילול כבוד המת.
בכלל טיימינג זה דבר חשוב מאד בתחום. אני תמיד מקווה למצוא פריטים בשעות הערב. לא פעם נאלצתי בלב כואב, להותיר מאחור פריט חתיך כיון שהייתי בדרכי למכללה. פריטים שווים לא שורדים ברחובות עד הערב....
באמתחתי (=סככתנו) יש פריטים רבים הממתינים לליטוף של יד אוהבת. זמנו של כל פריט יגיע.
את השידה הזאת מצאתי מוטלת בצד הכביש חבולה ומבוישת.היא באה איתי הביתה ונותרה מצפה בסככה (=תיבת האוצר שלי) עד שיגיע זמנה. וזמנה הגיע.
היעוד: מטבח משחק לשני חמודים (זיו וארז של שי ושרה)
הסרתי את המגירות, החלפתי את בסיס השידה (שהיה רקוב), חיברתי גב לכל האירוע
כלומר, נטע ואני חיברנו גב.
(אלון) הוספתי מדף, מחיצה ודלת לתנור (ואלון גם ) חתכתי פתח לכיור
נותר:: לצבוע, לחבר ידית לתנור, להתקין ברז ולתפור וילון לתא התחתון. עידכון בהמשך.
פריט נוסף הממתין בסבלנות לטיפול הוא הצעיר ההורס הזה:
הצעיר, להערכתי, לפחות בן 50. קיבלתי אותו תמורת הפריטים הללו:
קצת יקר לטעמי אבל אחרי שנטע אמרה לי " אמא, הוא כל כך יפה וכשנצבע אותו בתכלת הוא יהיה מושלם" לא יכולתי לסרב לעסקה.
הצעיר שויף באהבה, נצבע בפריימר וכעת מחכה בסבלנות של בן 50, רגוע, שיודע מה הוא שווה, לשתי שכבות צבע תכול על בסיס מים ושכבת לכה מט משי גם היא על בסיס מים.
שבת שלום לכם אהוביי
ליאת
נכון, אני עדיין מעדיפה לעשות זאת בחושך אבל אם אמצא מציאה שווה אעשה זאת גם לאור השמש. אולסו נכון, שכבר אין לי כאן אח עם ג'יפ שאני יכולה להזעיק אבל בעזרת אלון היקר או חברים טובים באמצע הדרך (תודה מוטי!) אני מסתדרת. פריטים קטנים אני מובילה בקורולה הנאמנה שלי.
השכונה שלנו היא מקום מעולה לאספנים כמוני. זאת שכונה ותיקה מאד שמתגוררים בה הרבה אנשים מבוגרים. כך קורה שכחודש לאחר שהופיעה מודעת אבל על גדר אחד הבתים, מופיעה, בבוקר אחד, ערימת חפצים מחוצה לה. ערימת חפצים בדרך כלל משמחת אותי. אבל ערימות המופיעות לאחר מודעת אבל גורמות אצלי ללב נחמץ, במיוחד אם סביב הערימה מפוזרות תמונות ועוד סוגים של חתיכות חיים של מישהו. פורנוגרפיה.
בערימות כאלה אני לא נוגעת. פעם ראיתי מחוץ לאחד הבתים בשכונה ערימה כזאת כשבוע לאחר שנתלתה מודעת אבל. באמת שהיו שם דברים עם פוטנציאל אבל הרגשתי שאני לא יכולה להשתתף. הרגיש לי כמו חילול כבוד המת.
בכלל טיימינג זה דבר חשוב מאד בתחום. אני תמיד מקווה למצוא פריטים בשעות הערב. לא פעם נאלצתי בלב כואב, להותיר מאחור פריט חתיך כיון שהייתי בדרכי למכללה. פריטים שווים לא שורדים ברחובות עד הערב....
באמתחתי (=סככתנו) יש פריטים רבים הממתינים לליטוף של יד אוהבת. זמנו של כל פריט יגיע.
את השידה הזאת מצאתי מוטלת בצד הכביש חבולה ומבוישת.היא באה איתי הביתה ונותרה מצפה בסככה (=תיבת האוצר שלי) עד שיגיע זמנה. וזמנה הגיע.
הסרתי את המגירות, החלפתי את בסיס השידה (שהיה רקוב), חיברתי גב לכל האירוע
 |
| לא נגענו - היא באמת דפקה מסמרים לחיבור הגב ואף עשתה זאת כמו שצריך ! |
פריט נוסף הממתין בסבלנות לטיפול הוא הצעיר ההורס הזה:
קצת יקר לטעמי אבל אחרי שנטע אמרה לי " אמא, הוא כל כך יפה וכשנצבע אותו בתכלת הוא יהיה מושלם" לא יכולתי לסרב לעסקה.
הצעיר שויף באהבה, נצבע בפריימר וכעת מחכה בסבלנות של בן 50, רגוע, שיודע מה הוא שווה, לשתי שכבות צבע תכול על בסיס מים ושכבת לכה מט משי גם היא על בסיס מים.
שבת שלום לכם אהוביי
ליאת
מקסים. כתוב נפלא ועושה חשק.
השבמחקחשק לקרוא עוד, חשק לעשות, חשק ללוש את נטע.
ורד.